<h1>ראב"ן שו"ת סימן ס"ה</h1>
<h2>דף ס.</h2>
עולא א"ר יוחנן אפילו מאה תופסין בה וצריכה גט מכולם, פליג אדרב דמספקא ליה אי תנאה הוי אי חזרה הוי ואינה צריכה גט אלא מראשון ואחרון ואדשמואל דאמר תנאה הוי ואינה צריכה גט אלא מראשון, דקסבר ר' יוחנן שיורא הוי וכל אחד משייר לבא אחריו שיתפסו קידושיו, וה"ק מעכשיו יתחילו הקידושין ולא יגמרו עד לאחר [שלשים יום] ושייר אותם לכל הבא לקדשה בהן שיתפסו קידושיו, ולא שיפקיעו קידושין דידי' אלא דליהוי תרווייהו קידושי, ואם בא אחר וקידשה מעכשיו שוב לא תפסי בה קידושי אלא דזה הראשון, אבל קידש שיני מעכשיו ולאחר כ' ושייר לשלישי ושייר משלהם לבא אחריו והשלישי מעכשיו ולאחר י' תפסי כולהו וצריכה גט מכולהו, דכיון דקידושי שיני גמרי קודם לקידושי הראשון חיילי ותפסי, ודראשון לא פקעי בגמר קידושי השיני שהרי קדמו לחול קודם לשיני, הילכך כי גמרי הוו אינהו נמי קידושי, וכן קידושי השלישי שקדמו וגמרו קודם לקידושי שיני וראשון תפסי ודשיני וראשון לא פקעו ולכשיגמרו יתפסו, וכן עד ק' האחרון אחרון יתפס ראשון שהרי מקום הניחו לו דעדיין לא נגמרו קידושי הראשונים הילכך מצי תפיס וקידושי דשלפניו לא פקעו בתפיסת האחרון שהרי קדמו לחול קודם לו וכל חד וחד כי מטא זימניה תפיס. כי שירגא דליבני דלאחר שמסדר שורה התחתונה לבינים ומשרג עליהם שורה שעליה לבינה ע"ג ב' התחתונה חציין על זו וחציין ע"ז ונמצאו ב' התחתונות חציין מגולות ומסדרין אחרת אחריה, וכן כולם שמסדר אחרי הראשונות שכשם שהראשונה תופסת וקושרת השנים כן כל אותן שמשרג אחריה כל אחת תופסת וקושרת הב' שתחתיהן ולא יפלו לעולם וכל לבינה שבשורה השנייה מנחת מקום לחבירתה לתפוס אחריה באותה לבינה עצמה שהיא תופסת דכל אחת מהן מנחת מקום לחבירתה לתפוס, כן כל אחד מניח מקום לחבירו לתפוס ולקדש באותה אשה עצמה שהוא קידש ותופסת כולן, ומשל הוא ודימויי שמדמה טעמו של ר"י למעשה הבניין.
